מרלן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לתיקון כתב תביעה, שאמור היה להיות מוגש מלכתחילה בסדר דין מהיר.

1.התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה כספית בסכום של 50,000 ₪. לטענתה חייבת היתה כספים לנתבעת 1, הגיעה עמה באמצעות באי כוחה הנתבעים 2 להסדר תשלומים שכובד, ובכל זאת עת ביקשה לטוס לחו"ל עוכבה בשדה התעופה בטענה כי היא חבה כספים, והתאפשר לה לטוס רק לאחר ששילמה סך של כ-2,400 ₪ לסילוק החוב. הדבר גרם לה לעגמת נפש ואף לחולי לאחר הגעתה לחו"ל, כך נטען. התובעת טוענת כי הנתבעים היו חייבים לבטל את צו עיכוב היציאה משהגיעה עמם להסדר. בגין כאב וסבל, עגמת נפש ועילות דומות תבעה היא את הסכום האמור. אף שהתביעה אמורה היתה להיות מוגשת בסדר דין מהיר, לא פעלה התובעת בהתאם לתקנה טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא הגישה תצהיר אימות ולא גילתה את מסמכיה.

2.הנתבעים (בנפרד) התגוננו, והגישו הגנתם בהתאם להוראות התקנות, כאשר במקביל עתרה הנתבעת 2 אף למחיקת התובענה משהוגשה שלא בהתאם לתקנות. בהגנתם טענו כי הנתבעת 1 הגיעה להסדר לתשלום חוב של כ-1,500 ₪ בעשרה תשלומים, שרק לאחר השלמתו אמור היה צו עיכוב היציאה להיות מוסר. מטבע הדברים לא בוצעו כל התשלומים עד לטיסה, כחמישה חודשים מכריתת ההסדר, כך שאין לתובעת עילה להלין על כך שהצו לא בוטל עדיין. הם טענו כי אין כל יריבות כלפי הנתבעת 2.

3.בהחלטותיי מימים 15.10.13 ו-20.10.13 הובהר כי על התובעת לפעול בהתאם להוראות התקנות, אף כי אין באי-פעולתה כך כדי להביא למחיקת ההליך על אתר. התובעת הגישה תשובה לכתב ההגנה ביום 14.11.13, אך עדיין לא טרחה לתקן את הטעון תיקון כדי לאפשר את בירור התובענה בסדר דין מהיר.

4.דיון התקיים ביום 11.2.14. בראשיתו עמדתי על הקושי הדיוני בהתנהלות התובעת, שלא פעלה בהתאם להוראות הדין. כן עמדתי על קשיים לכאורה לגוף תובענתה, שעילתה לא ברורה. התובעת הודיעה כי תבחן את עמדתה. בחלוף ימים אחדים הגישה בקשה "להתיר למבקשת להגיש כתב תביעה בסדר דין מהיר". לבקשה, שאינה פשוטה לפענוח, שני נדבכים נחזים. האחד, לאפשר את תיקון המחדל הדיוני, בדרך של צירוף תצהיר אימות (ויש לקוות – גם את המסמכים הנוגעים לעניין) לתובענה. האחר – תיקון כתב התביעה לגופו, שכן לטענת התובעת נתגלתה לה עילה חדשה: כי צו עיכוב היציאה מישראל הוצא מלכתחילה שלא כדין, שכן בראיות שהובאו לפני רשם ההוצל"פ לא היה כדי להצדיק את מתן הצו.

5.הנתבעים הגיבו, והתנגדו לבקשה, שאף הם התקשו לפענחה. הם מלינים על כך שהתובעת מבקשת לתקן את מחדליה הדיוניים רק עתה, לאחר שהנתבעים כבר הגישו את תצהיריהם. כן הם מוחים על כך שהתובעת החליפה עתה את עילה התביעה שלה, בשלב מתקדם של ההליך.

6.אפשרתי לתובעת להגיב, אך היא לא עשתה כן, ומכאן החלטתי.

7.הגישה לתיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליברלית, אף אם לא נטולת מגבלות. יש בבקשה בעייתיות רבה, בשני הקשרים, שעליהם עמדו הנתבעים. הראשון הוא הפן הדיוני. כתב תביעה שאמור להיות מוגש בסדר דין מהיר, אמור לכלול גם תצהיר אימות ואת המסמכים הנוגעים לעניין, באופן שכאשר הנתבע נדרש להציג הגנתו הכוללת את גרסתו המלאה הנתמכת בתצהיר, הרי שיהיו לפניו את כל הנתונים הרלבנטיים. כאן התהפך הסדר. התובעת הציגה גרסה, ללא מסמכים, ללא תצהיר, והנתבעים נדרשו למסור את גרסתם המלאה הנתמכת בתצהיר בלא שייהנו מן הזכויות הדיוניות המובטחות להם, המגנות על זכותם המהותית להגנה מלאה ומושכלת מפני התביעה. ראוי לציין שמחדל דיוני זה של התובעת נמשך גם לאחר שקיבלה פעמיים החלטות המלמדות על כי לא פעלה בהתאם להוראות הדין, והיא לא תיקנה את שנדרש. התוצאה של האמור היתה כי פרט לפגיעה בנתבעים, התקיימה לבסוף ישיבה מקדמית (שאמורה להיות ראשונה ואחרונה בסדר דין מהיר), שהיתה ישיבת סרק, שכן גרסה של התובעת עדיין לא היתה, והשינוי שהתבקש עתה רק מדגים זאת. לא הוצג בישיבה או בבקשה כל הסבר לתקלה דיונית זו, שיש לה השלכות רבות, הן בפגיעה בזכויות הנתבעים, הן בהשחתת זמנם של הנתבעים ושל בית המשפט גם יחד.

קושי שני הוא לגוף הדברים. הגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות מאבדת מעוצמתה שעה שההליך הוא במצב מתקדם יחסית. בסדר דין מהיר, סיום הישיבה המקדמית אמור להוות שלב מתקדם כל צרכו, שכן לא נותרו אלא ההוכחות. לאחר הדיון, ולאחר ששמעה את הערות בית המשפט לגבי מכשלות אפשריות בתביעתה, החליטה התובעת לשנות כליל את פני תביעתה, ולהוסיף עילת תביעה חדשה (ובעייתית לכאורה כשלעצמה). כל זאת, על יסוד נתונים נטענים שלא היה לה קושי ולו קלוש לאוספם קודם להגשת התביעה, או בחודשים הארוכים מאז הגשתה.

8.בדוחק רב, וחרף הקשיים החריפים האמורים, הרי שאאפשר את תיקון כתב התביעה, שהרי לרוב מחדלים דיוניים הם בני פיצוי בכסף (אף שבמקרה דנן יש גם משום פגיעה בזכויות מהותיות). עם זאת, אין הדבר יכול להיעשות ללא מחיר. התובעת השחיתה את זמנם של הנתבעים. היא הובילה אותם להתגונן מפני תביעה לא שלמה בתחילה, ועתה הם נדרשים לשוב ולהתגונן, מפני תביעה שונה. התנהלות זו של התובעת נעדרת כל הסבר וצידוק. ההוצאות תשקפנה כשלים אלה.

9.נוכח האמור, אאפשר את תיקון כתב התביעה כמבוקש, אולם זאת בנתון לכך שראשית חוכמה תשא התובעת בשכר טרחת עורכי דינם של כל אחד מן הנתבעים בקשר עם הפגיעה בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות והשחתת זמנם, בסכום של 5,000 ₪ לכל אחד מהם. התשלום יבוצע עד יום 26.3.14, תוך שתימסר הודעה על כך לבית המשפט. לא בוצע התשלום – יישאר כתב התביעה המקורי בעינו, שאז תתבקש התובעת לבאר כיצד בדעתה להמשיך בהליך נוכח כל התקלות שהתרחשו עד הנה, ופורטו גם בהחלטתי זו.

תז"פ ליום 28.3.14.

ניתנה היום, י"ב אדר ב תשע"ד, 14 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: